כעורכי דין ובעלי נסיון רב שנים בתפקידי קצונה בכירים במשטרה, אנו נבאר עבורכם את המצב מבחינה משפטית ופלילית, נבהיר לכם את זכויותיכם ונציע לכם תכנית פעולה מפורטת, שמטרתה אחת- ניהול המשבר באופן המיטבי. דאבליו חקירות ובטחון מאמינה בשילוב כוחות ובסיעור מוחות. לכן, לכל משבר נבחר את אנשי המקצוע המתאימים, שיתרמו באופן המירבי ליצירת פתרון מיטבי. כך למשל, במקרה של חשיפה תקשורתית, נצרף לשולחן הדיונים מומחה לשיווק ברשת.
קיימת חשיבות רבה להכנה לקראת חקירה פלילית ולקבלת ייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה בכלל ובפרט- לפני מסירת גרסה ראשונה לרשות החוקרת. ייעוץ כאמור, עשוי לחולל שינוי דרמטי בגורל החקירה ולהביא לסגירת תיק החקירה ו/או למניעת המעצר ושחרור החשוד, באופן שחקירתו תתנהל שלא בתנאי מעצר.
לעיתים, הייעוץ עשוי להביא לסגירת התיק הפלילי בעילה של "חוסר אשמה", במקום בעילה של "היעדר דיות ראיות", ובכך לטהר לחלוטין את שמו של החשוד. לאור היכרותנו המעמיקה עם הרשויות החוקרות במדינה, כתוצאה מעבודה על תיקים רבים משותפים (דוגמת רשות המיסים והרשות לני"ע), אנו יודעים בדיוק כיצד יש לפעול באופן היעיל ביותר, בממשקים עם רשויות החוק.
כל אזרח נורמטיבי עלול למצוא עצמו, במהלך חייו, במעמד של חשוד, המוזמן לחקירה פלילית שנערכת כנגדו ונחקר כשהוא תחת אזהרה. אם אתם נמנים על אותם אזרחים נורמטיביים, שזו להם ההסתבכות הראשונה עם רשויות החוק, אתם חשופים יותר לפגיעה ונזק, וזאת במספר מישורים:
- החקירה הפלילית מעמידה בסכנה את מרבית ערוצי חייכם– שמכם הטוב, פרנסתכם וקשריכם המשפחתיים והחברתיים. בנוסף, חירותכם וחופש תנועתכם עלולים להיות מוגבלים, במסגרת הליכי מעצר או שחרור בערובה, בשלל תנאים מגבילים, דוגמת מעצר בית, אי התרועעות עם צדדי ג' מסויימים או הרחקה ממקום העבודה.
- אי ידיעת זכויותיכם– להבדיל מעבריינים חוזרים, אזרחים נורמטיביים אינם בקיאים במערך זכויותיהם המשפטיות, אינם מכירים הכלים שבהם חוקריהם עושים שימוש (שיטות חקירה, 'תרגילי' חקירה מקובלים ואסורים) והם גם חשופים יותר ללחץ ואיום מצד חוקריהם. בין היתר, עולות השאלות הבאות:
- האם החוק מחייב להתייצב לחקירת הרשות? מה התוצאות של אי התייצבות לחקירה? האפשרי לתאם עם החוקרים את מועד החקירה?
- בחקירה עצמה – האם מוטב לעשות שימוש בזכות השתיקה או לדבר? מהן תוצאות השימוש בזכות השתיקה? כיצד לנהוג אם החקירה נמשכת למרות שבחרתם לעשות שימוש בזכות השתיקה?
- האם ניתן להיוועץ בעורך דין בזמן החקירה? האם בקשת ההיוועצות בעורך דין מאפשרת להסיק ממצאים מפלילים כנגד החשוד?
- האם "לפתוח הכל" במהלך החקירה הפלילית או לענות על השאלות הנשאלות גרידא?
- האם להסכים לכל פעולת חקירה? האם יש השלכות לסירוב לשתף פעולה בפעולת חקירה (דוגמת סירוב להשתתף בעימות)?
- האם לשטוח בפני החוקרים ראיות המחזקות את הגרסה שלכם או לא? האם להיעתר לביצוע בדיקת פוליגרף?
- האם כדאי לקיים שיחות עם עדים, שיעידו לטובתכם ברשות, שמא זה עלול להיחשב כעבירה פלילית של שיבוש הליכי חקירה?
- מה אסור ומה מותר לחוקרים? האם לחוקרים מותר לשאת דברי שקר לנחקר? האם מותר לאיים עליו?
- איזה 'תרגיל חקירה' נחשב לגיטימי ואיזהו אסור ופסול?
- מלכתחילה, החשודים, שזו שהסתבכו עם החוק לראשונה, מצויים בעמדת נחיתות- עומדים מולם בעלי מקצוע, חוקרים, שמיומנים בשיטות חקירה ומכירים על בוריים את היסודות המשפטיים של העבירות השונות; גורם ההפתעה משמש אף הוא ככלי עזר בידיהם של החוקרים. החוקרים הינם בעלי יתרון במגרש החקירות הביתי שלהם: החל מבחירת העיתוי לפתיחה בחקירה הגלויה, דרך מידת החשיפה התקשורתית שתהיה לחקירה, וכלה בקצב החקירה ומגוון הכיוונים האפשריים להתפתחותה.
- שחזור סלקטיבי של ראיות– תפקידה של הרשות החקריתית הוא להגיע לחקר האמת, באמצעות איסוף כלל הראיות הנוגעות למקרה, לרבות ראיות המלמדות על היותו של החשוד חף מפשע. ואולם, המציאות מלמדת שלא אחת, הרשות החוקרת 'ננעלת' על תיאוריה המפלילה חשוד מסוים, ובטענה של "היעדר רלוונטיות" לא טורחת לחקור את הראיות הסותרות את התיאוריה המפלילה או שאינן מתיישבות עימה.
- השלכות המעצר– במידה והחשוד נעצר, כל האמור לעיל מקבל משנה תוקף. היכולת של החשוד לדבוק בגירסתו, בעת שהוא עצור, קטנה באופן משמעותי והוא עלול למסור גירסה כלשהי, אך ורק מתוך תקווה שהדבר יביא קץ למעצרו. בפועל, גירסתו יכולה לסייע לחוקריו דווקא ולשמש להם כעילה להארכת מעצר של החשוד, ובהמשך, בעת ניהול התיק בבית המשפט, יהיה קשה לתקן את הנזקים שנגרמו, זה מכבר, להגנתו.
03-629-4000
הברזל 24 רמת החייל, תל אביב
